בנייה מודולרית מעץ ששוברת את חומות הבטון

במשך עשרות שנים, אם לא מאות, המחשבה על "בית" בישראל ובעולם המערבי הייתה כרוכה כמעט אוטומטית בדימוי של בטון מזוין ובלוקים כבדים. זו הייתה התפיסה ההיסטורית: מבנה חזק, יציב ועמיד הוא מבנה יצוק. אולם, בעודנו עומדים בפני צורך הולך וגובר לפתרונות דיור מהירים, ירוקים ואיכותיים, האתגר הזה דורש מאיתנו לבחון מחדש את שיטות הבנייה המסורתיות. הכירו את הטרנד שמשנה את כללי המשחק: בנייה מודולרית, ובמיוחד זו המבוססת על עץ.

מה זה בנייה מודולרית ואיך היא עובדת?

בנייה מודולרית היא טכניקת בנייה שבה רכיבי המבנה, כלומר המודולים, מיוצרים מראש בסביבת מפעל מבוקרת. מודול הוא למעשה יחידה תלת ממדית, שיכולה להיות חדר, דירה שלמה, או חלק ממנה, המיוצרת כמעט עד לשלב הגמר.

ייצור מבוקר – המודולים נבנים במפעל בתנאים אידיאליים, שאינם מושפעים ממזג האוויר או מחסור בפועלים באתר. זה מאפשר רמת דיוק גבוהה יותר ובקרת איכות עקבית.

הרכבה באתר – אחרי שהמודולים מיוצרים ומוכנים, הם מועברים לאתר הבנייה, שם הם מורכבים יחד, בדומה להרכבת קוביות. שלב זה דורש בדרך כלל זמן קצר יחסית לעבודות השלד המסורתיות.

השיטה המודולרית אינה קשורה בהכרח לחומר גלם אחד. אפשר לייצר מודולים מפלדה, מבטון טרומי ואף מעץ מהונדס.

מה זה אומר בנייה מעץ?

בנייה בעץ ובמיוחד השימוש בעץ מהונדס בבנייה מודולרית, היא שיטה נפוצה ומתקדמת במדינות רבות בעולם, בעיקר בצפון אמריקה וסקנדינביה. לכן, התשובה היא כן – בנייה בעץ קיימת בהחלט, והיא אינה דומה לבקתת עץ או לבית על עץ כפי שאולי קופץ לראש.

טכנולוגיות כמו CLT מייצרות לוחות עץ חזקים ויציבים, שמשמשים כקירות ותקרות המסוגלים לשאת עומסים מבניים. במקום לשפוך בטון ולאדותו, רכיבי העץ נחתכים במדויק במפעל, מה שמאפשר ייצור קל משקל ומהיר יותר של מודולים. 

שימוש בעץ כחומר מבני תורם גם לבידוד טרמי ואקוסטי. עם זאת, כאמור, בישראל הבנייה בעץ עדיין לא הפכה לפתרון מיינסטרים, בגלל אתגרים שונים.

תקנות ורגולציה 

התקינה הישראלית בנויה באופן היסטורי ומסורתי סביב בניית בטון. כדי ששיטת בנייה חדשה תהפוך למקובלת, היא נדרשת לעבור תהליכי אישור ממושכים ומורכבים, במיוחד בתחומים קריטיים כמו עמידות בפני אש ותקני רעידות אדמה. 

בניית עץ, למרות הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים הקיימים בעולם (כדוגמת ציפויים וליבות עמידות אש), נתפסת על ידי הרשויות כבעלת סיכון שונה, ואימוץ מלא של תקני בנייה בינלאומיים עבורה הוא תהליך שלוקח זמן. לצורך העיניין, חברת בנייה מסורתית פועלת תחת מערך תקנים ונהלים מוכח ומוסדר היטב, מה שמקשה על הטמעת שיטות הדורשות שינוי יסודי ברמת התקן.

שרשרת אספקה ועלויות ראשוניות

הקמת תשתית לייצור מודולרי יעיל דורשת השקעה הונית גדולה בהקמת מפעלים מתקדמים, רכש מכונות ופיתוח כוח אדם מקצועי. בשוק קטן יחסית כמו ישראל, קיים חשש שייצור בקנה מידה קטן לא יהיה כלכלי.

בנוסף, חומרי גלם מודולריים מתקדמים, ובמיוחד עץ הנדסי כמו CLT, מיובאים כיום מחו"ל, מה שמעלה את עלותם בהשוואה לבטון המיוצר מקומית. זה יוצר פעמים רבות פער מחירים ראשוני בין הבנייה המסורתית לבנייה המודולרית, שעל חברות הבנייה מוטלת המשימה לצמצם.

מימון הבנייה וניהול סיכונים

ענף הבנייה המסורתי מושרש עמוק במשק, והוא כולל קבלנים, מנהלי פרויקטים ובנקים המכירים ומוכנים לממן שיטות בנייה "מוכרות". בנקים ומוסדות מימון עשויים להיות זהירים יותר במתן אשראי לפרויקטים המבוססים על טכנולוגיות חדשות, עד אשר יוכחו יציבותן וערכן הכלכלי לטווח ארוך בהקשר המקומי. 

העדפה זו ליציבות מוכרת מחברת את הקבלנים הגדולים להמשיך בשיטות המוכרות.

למרות הקשיים, אפשר לראות כי חברות בנייה ישראליות מובילות אינן קופאות על שמריהן. הן משלבות שיטות ייצור מתועשות בחלקים מסוימים של הבניין (כמו שימוש בקירות מוכנים או חדרי אמבטיה מוכנים), ובכך מכינות את הקרקע לאימוץ רחב יותר של טכנולוגיות מודולריות בעתיד. שינויים אלו הם הדרגתיים, והם נובעים מצורך לשפר את היעילות, לקצר לוחות זמנים ולשפר את איכות המוצר הסופי, תוך התמודדות זהירה עם האתגרים הרגולטוריים והכלכליים של השוק המקומי.